כאשר תוכנת מחשב זוכה בזכויות יוצרים, ניתן למנוע את העתקתה או שכפולה. אולם, כאשר המצאה המבוססת על תכנה נרשמת כפטנט, בעליה זוכה בזכויות חזקות יותר ויכול למנוע אחרים מלעשות שימוש באלגוריתם. לכן, הגיוני שבעלי תוכנות, יעדיפו ליהנות מהזכויות הניתנות על ידי רישום פטנט, אך נשאלת השאלה האם זה אפשרי?
האם המצאה המבוססת על תכנה כשירה לפטנט בישראל?
עד לפני שנים לא רבות, המצאות המבוססות על תוכנת מחשב לא נחשבו כשירות לפטנט בישראל, באופן חד משמעי.
גם היום, תכנת מחשב לכשלעצמה זוכה להגנה בסעיף 2(א) לפקודת זכות יוצרים כיצירה ספרותית:
לענין זכות יוצרים, דין תכנה של מחשב כדין יצירה ספרותית כמשמעותה בחוק זכות יוצרים 1911. בפקודה זו, "תכנה של מחשב" - בין שהיא תכנית מקור ובין שהיא קוד יעד.
אך המדיניות לגבי רישום המצאות המבוססות על תכנה כפטנט התגמשה כמעה וברבות השנים חל גידול בהמצאות מעין אלה אשר נבדקות ונמצאות כשירות לפטנט.
בשנת 2010 פרסם רשם הפטנטים הישראלי חוזר, אשר עוסק בכשירות לרישום פטנט של המצאות המבוססות על תכנה. על פי החוזר, המצאות המבוססות על תכנה יכולות להיחשב כשירות לפטנט, אם אכן יש בהן התקדמות טכנולוגית.
על פי סעיף 3 לחוק הפטנטים התשכ"ז- 1967 "אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט."
על פי החוק, "המצאה נחשבת ככשירה לפטנט בישראל בין אם היא מוצר ובין אם תהליך בתחום טכנולוגי, והינה חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית".
כשזה נוגע לנושא של תכנת מחשב, עולה השאלה האם אכן מדובר בהמצאה עם אופי טכנולוגי מוחשי. כאשר ההמצאה מתארת תכנה שהינה חלק בלתי נפרד ממכשיר או ממערכת, וכאשר המכשיר או המערכת הינו/הינה לב ההמצאה ובו/בה חידוש והתקדמות המצאתית, ניתן יהיה לרשום את ההמצאה כפטנט. המצאה זו נקראת המצאה היברידית (hybrid) כיוון שהיא כוללת מכשיר או מערכת בעל/ת אופי טכנולוגי ותכנת מחשב המיועדת להפעלת המכשיר או המערכת.
לאחרונה הוחלט ע"י רשם הפטנטים כי ניתן לרשום פטנט על המצאה המשלבת תכנה ומכשיר (מחשב לדוגמה) או מערכת כלשהי כאשר תפקיד התכנה הינו מוחשי כגון שיפור ביצועי המכשיר או המערכת. בהמצאות מסוג זה חשוב שעורך הפטנטים ידגיש ויכתוב את הבקשה ואת התביעות בפרט באופן המדגיש את השיפור הביצועי של המכשיר או המערכת המתקבל באמצעות התכנה החדשה וכי בשילוב של התכנה החדשה והמכשיר/מערכת יש חידוש והתקדמות המצאתית.
ניסוח נכון ומקצועי של הבקשה, יכול לתרום רבות להחלטה אשר תתקבל על ידי רשם הפטנטים ולכן, חשוב להיוועץ בעורך פטנטים מקצועי בטרם הגשת הבקשה לרשות הפטנטים הישראלית. שאל את ד"ר שרונה להב לגבי רישום בישראל של בקשה לפטנט המבוססת על תכנת מחשב.
ומה לגבי ארצות הברית?
המדיניות של ארצות הברית לגבי כשירותן של המצאות המבוססות על תכנה נחשבת לגמישה ו"מתירנית" הרבה יותר מזאת של ישראל.
בארצות הברית, מתן הגנה על המצאות המבוססות על תכנת מחשב ניתן כבר בתחילת שנות השמונים – ההחלטה לגבי מתן ההגנה הייתה תוצר של פסק הדין Diamond v. Diehr בו נקבע כי ניתן לרשום פטנט על המצאות המבוססות על תכנה.
משרד המשפטים האמריקאי ביסס על אותו פסק דין, הנחיות מסודרות לגבי רישום פטנטים על תכנה.
על פי ההנחיות אשר ניתנו באותם הזמנים, בכדי שהמצאה תיחשב כשירה לרישום פטנט, על התכנה להפיק תוצר מועיל, ממשי ומוחשי (a useful, concrete and tangible result).
ברבות השנים, התווספו עוד ועוד מקרים וסיבות בגינם המצאות המבוססות על תכנה יכולות להיחשב כשירות לפטנט – וכחלק מכך, מספר ההמצאות המבוססות על תכנה אשר נרשמו כפטנט הלך וגדל.
חשוב לציין, שלמרות ההרחבות הללו, גם בארצות הברית, מדובר בתחום אשר עד היום, נחשב כשנוי במחלוקת. העובדה, שכיום קיימת בארצות הברית מתירנות (בהשוואה למדינות אחרות) לגבי רישום המצאות המבוססות על תכנה כפטנטים, זוכה לביקורת מצד ארגונים אמריקאים שונים אשר טוענים, כי המדיניות הזאת, מהווה גורם לכך שחברות מחשבים גדולות ובולטות, עושות שימוש במדיניות הזאת בכדי לחזק את המונופול שלהן, מה שפוגע בחברות קטנות יותר עם תקציבים נמוכים יותר.
