שיטה לעשיית עסקים

שיטה לעשיית עסקים אשר מפותחת ומיושמת על ידי עסק כזה או אחר מבדלת את בית העסק ממתחריו, וכאשר ניתן פטנט על השיטה, יכול בעל העסק למנוע ממתחריו עשיית כל שימוש בשיטה או בשיטה הדומה לה.
 

בשנת 1999 הוגשה לרשם הפטנטים בקשה לפטנט בגין שיטה חדשה לקידום מכירות של מוצרים ו/או שירותים. ההחלטה שהתקבלה בנושא הבהירה שלא ניתן לקבל פטנט על המצאה המבוססת על שיטה עסקית.

 "אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט"

כלומר, ניתן לקבל פטנט על המצאה כאשר מתקיימים התנאים הבאים: (1) ההמצאה מגדירה מוצר או תהליך בתחום הטכנולוגי, (2) ההמצאה חדשה (המצאה שלא התפרסמה לפני מועד הגשת הבקשה לפטנט) (3) ההמצאה הינה בעלת התקדמות המצאתית (המצאה  שאינה מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע בתחום על בסיס הידיעות שנתפרסמו לפני מועד הגשת הבקשה לפטנט) ו - (4) המצאה מועילה וניתנת ליישום תעשייתי.

בחינת הבקשה המדוברת הדגישה כי מכיוון ששיטה עסקית, איננה משתייכת לתחום טכנולוגי כנדרש בחוק, המצאה המבוססת על שיטה עסקית אינה נחשבת כשירה לפטנט בישראל.

הדיון לא הסתיים בזה מכיוון שמגיש הבקשה טען כי השיטה העסקית המדוברת מבוצעת על ידי תכנת מחשב אשר משויכת כמובן לתחום הטכנולוגי. אך גם טיעון זה לא התקבל כיוון שבישראל תכנת מחשב לכשלעצמה אינה פטנטבילית ונהוג להתייחס אליה על פי חוק כמו שמתייחסים ליצירה ספרותית.

ניתן לסכם כי כפי שנהוג ברוב המדינות, גם בישראל לא ניתן לקבל פטנט על המצאות המבוססות על שיטה לעשיית עסקים גם אם השיטה מבוצעת ע"י תכנת מחשב.

לעומת זאת, אם המצאה משלבת מערכת/מכשיר, תכנה, ושיטה לעשיית עסקים ועיקר ההמצאה אינו בשיטה העסקית אלא במערכת או במכשיר, אזי במקרים אלה ניתן יהיה לקבל פטנט.  במקרה של המצאה היברידית מעין זו, חשוב לפנות לעורך פטנטים מקצועי ומנוסה בתחום כיוון שניסוח נכון ומקצועי של הבקשה ושימת דגש בהגדרה – מהו "לב ההמצאה"  יתרמו רבות להחלטה אשר תתקבל על ידי רשם הפטנטים.

 

בניגוד לישראל ולמדינות רבות אחרות בעולם, בארצות הברית המצב שונה.
בשנת 2010 בית משפט בארצות הברית קבע כי המצאות המבוססות על שיטות לעשיית עסקים הינן כשירות לפטנט.  תקדים זה פורסם במסגרת פסק דין של בית המשפט הפדראלי לערעורים – מדובר בהחלטה בעניין של "בילסקי נגד קאפוס".

בילסקי המציא שיטה עסקית אשר ייעודה גידור סיכוני צריכה, ההמצאה המבוססת על השיטה המדוברת נבחנה ונמצאה שאינה כשירה לפטנט.
בית המשפט לערעורים אמנם אישר את ההחלטה כי ההמצאה המבוססת על השיטה המדוברת של בילסקי אינה כשירה לפטנט, אך קבע בו בעת ש"מבחן המכונה או השינוי" לא אמור להוות את המבחן היחידי לכשירות כפטנט. עוד קבע בית המשפט באופן מפורש, כי המצאות המבוססות על שיטות עסקיות יכולות גם הן במקרים מסוימים להירשם כפטנט.

חשוב לציין כי בית המשפט לא הגדיר תנאים או קבע מבחן נוסף אשר יאפשר לקבל החלטה באם המצאות המבוססות על שיטות עסקיות הינן כשירות לפטנט, אך כאמור, קביעה זו היוותה תקדים מעצם העובדה שהמצאות המבוססות על שיטות עסקיות יכולות להיות כשירות לרישום פטנט.
ניתן לסכם זאת כי בארצות הברית, המצאה המבוססת על שיטה עסקית יכולה בתנאים מסוימים להיחשב כשירה לפטנט – ההחלטה בנושא בילסקי כאמור פתחה חלון מסוים בנושא, אך עדיין, גם היום, לא ניתן להגדיר באופן חד משמעי את התנאים הללו וגם לא פשוט ליישם את המבחנים אשר ייעודם לקבוע האם המצאה המבוססת על שיטה עסקית הינה כשירה לפטנט או לא.

שאל את ד"ר שרונה להב לגבי רישום בקשה המבוססת על שיטה לעשיית עסקים כפטנט בארה"ב.